לאחרונה נקבע מתווה חדש לקביעת שיעורי הפיצוי למי שהועסק כעצמאי והוכר בדיעבד כעובד. המתווה פורט בפסק של בית הדין הארצי המכונה "הלכת כותה".
בהתאם להלכת כותה הפיצוי למי שהוכר כעובד מורכב משני רכיבים: "פיצוי ממוני" ו"פיצוי לא ממוני".
"הפיצוי הממוני"
חישוב הפיצוי הממוני נערך באופן הבא:
- מציאת עובד המועסק על ידי החברה כעובד בתפקיד מקביל ובעל נתונים דומים.
- חישוב עלות העסקתו הכוללת של העובד המקביל –שכר העובד, שווי זכויותיו הנלוות לשכר (פיצויי פיטורים, הפרשות לביטוח פנסיוני וקרן השתלמות, חופשה שנתית, דמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה וכו' וכן זכויות הניתנות לעובדים במקום העבודה הספציפי) וכן תשלומי חלק המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
- השוואה בין עלות העסקת העובד המקביל ובין התמורה ששולמה למועסק כעצמאי.
ככל שיימצא הפרש חיובי בין עלות העסקת העובד המקביל ובין התמורה ששולמה בפועל, יהיה המועסק זכאי לפיצוי בסכום זה (במגבלות ההתיישנות). זהו בעצם "הפיצוי הממוני".
*הפרש שלילי לא יביא לחיוב העובד להשיב כספים למעסיק, אלא רק לקביעה כי אין זכאות לפיצוי ממוני.
"הפיצוי הלא ממוני"
החידוש המשמעותי בהלכת כותה הוא בהנחיה לפסוק לטובת העובד פיצוי נוסף על שסכומו נקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה, בהתאם לשיקול דעת בית הדין לעבודה. נקבע כי נקודת המוצא היא שיש לפסוק לטובת מי שהוכר בדיעבד כעובד פיצוי לא ממוני בסכום כלשהו.
"הפיצוי הלא ממוני" וסכומו נועד לפצות את העובד בגין זכויות הלא כספיות אשר מהן יכל להנות אם היה מועסק כעובד שכיר ושאינן ניתנות לפדיון. זאת, יחד עם הרצון להרתיע מעסיקים מניסיון לעקוף את הוראות משפט העבודה המגן באמצעות העסקת עובדים כעצמאיים.
בין השיקולים לפסיקת הפיצוי וסכומו אשר פורטו בהלכת כותה: זכויות נוספות ולא כספיות הקיימות במקום העבודה הספציפי, מידת תום הלב של הצדדים, מי מהצדדים הכתיב את מודל ההתקשרות כעצמאי, מידת ניצול חולשתו של העובד ותלותו במעסיק, סיווג מטעה כלפי עובדים נוספים של המעסיק, תשלום תמורה גבוהה במיוחד כאינדיקציה לרצונו החופשי של העובד ולתועלת הכלכלית למעסיק, הצעה מצד המעסיק לתיקון הסיווג (בהתאם לעיתוי ההצעה, סבירותה והגינותה), משך ההעסקה, אופן ההעסקה הנהוג בענף, מסלולי קידום שנחסמו בפני המועסק ועוד.
משמעות הלכת כותה
סכומי הפיצויים שייפסקו לזכות מי שסווג כעצמאי במקום כעובד צפויים לעלות. יחד עם זאת, השינוי המשמעותי הוא דווקא בקביעת ברירת המחדל לפיה מועסק שיוכר כעובד יהיה זכאי לפיצוי, וזאת גם אם שולמה לו תמורה גבוהה במיוחד. דרכם של מי שהועסקו כעצמאים במקם כעובדים לנצח בתביעה בטוחה יותר. מעסיקים של נותני שירותים עצמאיים בנפח גבוה, חשופים יותר להפסד בתביעה ונדרשים לבחון את צעדיהם היטב.
